השאלה הזו חוזרת אצלי בכל חודש, ובזמן האחרון היא כבר לא נשאלת בזהירות. מנהל פותח את Copilot מול הצוות, כותב שאלה בעברית פשוטה על הנתונים, ומקבל גרף תוך שניות. ואז הוא שואל אם עוד צריך את מי שבונה את הדוחות.
על פניו זו תשובה סגורה. הכלי עונה, אז התפקיד נגמר.
אבל אז מגיעה השאלה השנייה, זו על המכירות בעונה החזקה, והתשובה חוזרת לא נכונה. לא כי הכלי נכשל, אלא כי אף אחד מעולם לא הסביר לו מה זו עונה חזקה.
וזה בדיוק המקום שבו תפקיד מפתח ה-BI לא נעלם. הוא זז.
רגע, מה זה בכלל מודל סמנטי
לפני שממשיכים, שווה שני משפטים, כי כל השאר תלוי בהם.
מודל סמנטי הוא השכבה שיושבת בין הנתונים הגולמיים לבין השאלה. הוא קובע אילו טבלאות מחוברות לאילו, מה נקרא הכנסה ומה נקרא הכנסה נטו, ואיזה תאריך נחשב לתאריך העסקה. הדוח הוא רק מה שמצוייר מעל השכבה הזו.
וזה בדיוק מה שהכלי קורא. הוא לא קורא את הדוח שבניתם, הוא קורא את השכבה שמתחתיו.
מה שמיקרוסופט כתבה בעצמה
הדבר המעניין הוא שהתשובה כבר כתובה בתיעוד, רק לא כטענה על תפקידים אלא כרשימת שדות.
בעמוד הכנת המודל כתוב במפורש שבלי הכנה נכונה, התוצאות יהיו פחות מועילות ופחות מדויקות. ואז מפורטות חמש קטגוריות עבודה: ארגון המודל, מוסכמות שמות עקביות, תיאורים תמציתיים, עיצוב מודל לפי שיטות מומלצות, וצמצום סיבוכיות בהסרת אובייקטים שאיש כבר לא משתמש בהם.
כל אחת מהחמש היא עבודה של אדם. לא אחת מהן היא כפתור.
ארבע תיבות שרק אדם ממלא
בשאלות הנפוצות מופיע סדר יישום מפורש לארבע יכולות ההכנה, והוא אינו שרירותי. כל שלב מצמצם את מרחב הטעות של השלב הבא.
סכימת ה-AI קובעת אילו טבלאות, שדות ומדדים הכלי בכלל רואה. הדוגמה שבתיעוד קולעת: משתמש שואל על מכירות והכלי מחזיר מרווח רווח גולמי. זו פרשנות לגיטימית לגמרי, והיא פשוט לא המדד שהצוות מתכוון אליו. הפתרון המתואר הוא אדם שמוציא מדד אחד מהסכימה.
תשובות מאומתות הן ויזואלים שאדם אישר, שמופעלים בביטויים שאדם ניסח. בתיעוד שלהן כתוב שאפשר עד 250 תשובות למודל, עד 15 ביטויי הפעלה לכל אחת, ושכדאי לכוון לחמישה עד שבעה.
הוראות ל-AI הן תיבת טקסט של עשרת אלפים תווים על המודל הסמנטי. שם נכתב המילון של הארגון. הדוגמה שבתיעוד היא שאלה על מכירות בעונה החזקה של 2012, מונח מוגדר היטב בארגון שאין לו שום זכר במודל, והוראה אחת שמגדירה את העונה כיוני עד אוגוסט פותרת את השאלה לתמיד.
תיאורים לטבלאות, לעמודות ולמדדים סוגרים את הרשימה.
ארבע תיבות. אף אחת מהן לא מתמלאת לבד, וכולן דורשות מישהו שמכיר גם את הנתונים וגם את השפה שמדברים בה במסדרון.
שלוש עובדות שכדאי להכיר לפני שמבטיחים למנהל תשובות
באותם עמודים יש גם דברים פחות נוחים, וכל אחד מהם הוא סיבה שמישהו צריך לשמור על הכלי.
ראשית, תשובה מאומתת אינה פועלת כששדות מוסתרים במודל. מי שהסתיר עמודה כדי לנקות את רשימת השדות עלול לשבור בלי לדעת תשובה שאישר בעצמו.
שנית, יצירת עמוד דוח, חיפוש ושאילתת DAX דורשות את המודל המלא ואינן מתחשבות בסכימת ה-AI. כלומר הצמצום שעשיתם עובד בחלק מהיכולות ולא בכולן.
ושלישית, הפלט אינו דטרמיניסטי. אותה שאלה ואותם נתונים יכולים להחזיר תשובה שונה. זה לא באג, זה כתוב, וצריך להגיד את זה למשתמשים מראש במקום לגלות את זה איתם באמצע ישיבת הנהלה.
וזה נכון גם מחוץ ל-Power BI
התמונה חוזרת על עצמה בכל מקום שבו מחברים AI לנתונים ארגוניים.
בתיעוד הסוכן של Fabric כתוב שהוא תומך בעד חמישה מקורות נתונים, שצריך לבחור מכל מקור את הטבלאות הרלוונטיות, ושאפשר לכתוב עד חמישה עשר אלף תווים של הוראות. עוד תיבות, עוד בחירות, עוד אדם.
ויש שם פרט אחד ששווה את הזמן שלוקח לקרוא אותו. בהנחיה למודל סמנטי בסוכן כתוב שכלי יצירת ה-DAX מסתמך אך ורק על ההגדרות שנקבעו בהכנת הנתונים ל-AI של המודל, ומתעלם מהוראות שנכתבו ברמת הסוכן. מי שכותב אותן במקום הלא נכון לא מקבל שגיאה. הוא מקבל שקט, ותשובות שנראות סבירות.
הבדיקה שאפשר לעשות היום
זו בדיקה של עשר דקות, והמספר שיוצא ממנה הוא הדבר היחיד בשיחה הזו שאפשר להראות למנהל.
פתחו את המודל שאתם אחראים עליו וספרו שני מספרים: כמה מדדים יש בו, וכמה מהם יש להם תיאור כתוב. היחס בין השניים הוא מצב המוכנות שלכם, והוא כמעט תמיד נמוך ממה שנעים לגלות.
אחר כך פתחו גיליון שני ורשמו בו את המונחים שמדברים בהם אצלכם, כל אחד עם ההגדרה המדויקת ועם השדה שמייצג אותו במודל. הגיליון הזה הוא הטיוטה של ההוראות. מעתיקים ממנו לתיבה, ולא מנסחים מול מסך ריק.
הכלל
מי שמדד את עצמו לפי כמה עמודי דוח בנה השבוע יגלה שהמספר הזה יורד, וימשיך לרדת.
מי שמדד את עצמו לפי כמה מהמודל שלו אפשר לשאול בלי לקבל תשובה שגויה יגלה שהעבודה בכלל לא נגמרה. היא רק עברה שכבה אחת למטה, למקום שאף אחד לא רואה בצילום מסך.
וזה, אגב, שינוי לטובה. השכבה הזו היא גם מה שקבע תמיד אם הדוח נכון, רק שקודם אפשר היה להסתיר אותה מאחורי עיצוב יפה.
והשאלה שנשארה פתוחה
נניח שהמודל הוכן, המילון נכתב והתשובות אושרו. עדיין נשארת השאלה הקשה יותר, וזו שהמאמר הזה לא עונה עליה: מי בארגון מחליט אילו שאלות מותר לשאול את הכלי בכלל.
כי הרגע שבו מנהל מקבל תשובה מספרית מתוך צאט, בלי דוח שמישהו חתום עליו, הוא רגע חדש בממשל הנתונים. בכל ארגון שנכנסתי אליו השנה לא היה לזה נוהל. הייתה תחושה שמישהו ישים לב אם משהו ייראה מוזר, ותשובה שנראית סבירה אף פעם לא נראית מוזרה.
את הדיון הזה אני מנהל בתוך מועדון The UNIQUE Way, ושם נמצאת גם רשימת הבדיקה המלאה: ארבעת השלבים בסדר שכתוב בתיעוד, המגבלות המספריות של כל אחד מהם, שני גיליונות ביקורת מוכנים להעתקה, ומה לבדוק אחרי שסיימתם. ההצטרפות חינם.
